טול שלג, מחליקיים, חבל ומכונית. פזר את השלג על אדמת רומניה, חבר את המחליקיים לרגליים, את החבל למכונית ואת עצמך אל החבל. הנח את כל הרכיבים על השלג וצווה על הנהג “סע, בנצור, סע!” גלוש להנאתך אך היזהר מהפוליציה, הם יהרסו הכל.
צולם בבית שמש – איזור התעשיה הישן.
___________________
פורסם במקור בבלוג “וובסטר” ברשיון (cc-by-sa)
צולם ברחוב ברנר בתל אביב.
________________
מיכאל זילברמן הוא המייסד והעורך הראשון של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב
התכתבות בין שלטי סקס סטייל ואמריקן אפרל, רחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב.
מה זה מגרש ספורט משולב-חרוזים? (פתרון בסוף הפוסט)
שיבוש שילוט גן ציבורי.
פתרון החידה: זהו מגרש ספורט שנמצא ליד רחוב חרוזים ברמת גן.
כשראיתי מדבקה מסדרת הקקטוס והמלפפון ב-AM:PM, שמציגה את המלפפון נושא את הקקטוס בעגלת סופרמרקט של AM:PM, היתה לי הארה: AM:PM יצרו והפיצו את המדבקות כדי לצאת אורבניימגניבים. ופרויקט שנהגה במשרד פרסום תמיד מאבד אצלי שתי נקודות של מגניבות, גם אם לא תמיד בצדק.
אבל אז התחלתי להסתכל מקרוב על עוד מדבקות בסדרה, וחזרתי בי: מדבקת ה-AM:PM היא כנראה רק מחווה של יוצרי הסדרה לרשת המטרומרקטים, כפי שכל המדבקות שלהם מתכתבות עם הסביבה. ההומור – לפעמים קריצה, לעתים עקיצה עדינה – הוא ששומר על הסדרה מלגלוש מחינניות אורבנית לחנפנות אורבנית. הנה כמה מדבקות מהסדרה, שצולמו לאורך רחוב דיזנגוף. [עדכון] שמה של הסדרה: Rabtus & Cumber.
הגענו עכשיו הביתה (להזכירכם – פרבר ווילות בפאתי שטוקהולם) וגילינו שמה שספרה הזקנה שמכרה לנו את הבית נכון לחלוטין – ביער שנמצא סמוך לרחוב שלנו יש עדיין צבאים.
וכך גילינו (למעשה, הטרול גילה כשהוא ראה אותם כשנכנס הביתה) שני צבאים עומדים להם בחוץ בשלג ומנשנשים תפוחים שנפלו מהעצים בסתיו ונשארו על הקרקע, חבויים שם בפנים.
מצחיק לחיות כך בעיר הבירה של מדינה ועדיין להרגיש כל כך קרוב לטבע.
Ford Prefect מתגורר בשבדיה וכותב משם את הבלוג “חיי עם הבלונדה בצפון הרחוק“, שם פורסם הפוסט במקור
המונית עמוסת הצעצועים, עליה כתב פה אהוד קינן, היא משחק ילדים לעומת שתי המכוניות הבאות.
כריס דברז ממסצ’וסטס מדווח:
הסאאב הזאת היא כנראה היצירה הטובה ביותר בכל הזמנים. [...] כמה ראוי שהנהגת חבשה כובע “חתול תעלול” של דוקטור סוס. כלומר, ברור שהיא חבשה כובע כזה, נכון? נכון.
ויש גם אחת בקנדה. אוון ליסון מספר עליה:
המכונית הזאת שייכת למשוררת קנדית נודעת. הגירסה המוגדלת מראה בפירוט את מאות הצעצועים הנפרדים שסוזן מאסגרייב חיברה למכונית שלה.
היה היתה מדינה קטנה ומוקפת אויבים,
אשר תושביה על מכוניות היו משוגעים,
במדינה זו תחנות דלק לרוב,
כל נפש יכולה כך נפט לשאוב.
מכוניות בשעריהן נכנסות ריקות,
ולאחר התדלוק עוזבות מלאות.
מה שאינכם מכירים, ילדים, הוא את סיפור חייהן המסתוריים של תחנות הדלק.
ב-1999 החליטו אנשי פז לעשות לתחנה עזר כנגדה.
מאז כל תחנה מתהדרת לה באישה – “Yellow” שמה.
וכפי שבני האדם רוצים למצוא אהבה,
כך גם תחנת הדלק – לא טוב לה לבדה.
לילה אחד יצאנו לנשף מסיכות במרכז המדינה הקטנה,
וכשחזרנו דרך שדרות שאול המלך לא תאמינו את שלעינינו נגלה
היה זה מראה עצוב ולא קל לעיכול,
חנות “ילו” ללא תחנת דלק – איך זה יתכן? איזה בלבול!
זמן רב עמדנו שם וחשבנו על פתרון לבעיה,
הרי לא טוב היות התחנה לבדה,
איפה היא תקנה סיגריה או עיתון?
עם מי בלילה תלך היא לישון?
עצוב לראות חנות “ילו” כל כך בודדה,
איפה תמצא חתן אוהב? איפה תמצא אהדה?
מראה החנות הרווקה הותיר בנו עצב ומכאוב.
למרכבותינו רק רצינו לחזור, לשכוח את הזוועה שראינו ברחוב.
אך מיד דף ועט לקחנו, ו”דרושה תחנת דלק” רשמנו,
קיווינו שאת המודעה יראה איזה זכיין או חיים רומנו.
המשכנו ללכת, ולפתע בפינת רחוב דובנוב,
OH MY GOD, טו-אוב!
ומה ראינו שם, אתם חושבים?
תחנת דלק “פז” ללא חנות “ילו” בפנים!
עשינו חתונה – שידכנו לתחנה את החנות,
ומאז הן חיות באושר, באהבה ובצניעות.
אחת בשדרות שאול המלך, בדובנוב השניה,
מדהים איך שהאהבה תמיד נמצאת מעבר לפינה.
אסף שגיא הוא מנהל אתר דורבנות, ציני במקומות הנכונים, מתעד רגעים מהחיים, ומשתטה באמונה שלמה
