"Salads". צילום: _Nezemnaya_, cc-by-nd

אף פעם לא חשבתי שאהיה מהאנשים האלה שיש להם מנות קבועות, אבל הנה יצא שיש שני סלטים שאני מאוד אוהבת ברשתות של בתי קפה וחשבתי לחלוק אתכם את המידע הזה (+דרושים).

הראשון הוא סלט הטבולה של קפה ג’ו. למרות שמו, אין בו בורגול, אלא דווקא קינואה (אבל לא הרבה), עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, פרוסות שקדים, טחינה וחצילים קלויים. במקור יש בו גם גבינה בולגרית, אבל אני מבקשת תמיד בלי. ואם שכחתי מרכיב מסוים, תוכלו לראות את הסלט כפי שהוא מופיע בתפריט.

הסלט השני שאני אוהבת הוא ממש חדש. קוראים לו סלט ירושלמי והוא נמכר בארומה ישראל, כלומר ארומה מחוץ לת”א (אולי גם בת”א? לא יודעת. לא הייתי בסניף תל אביבי של ארומה מזה זמן מה). הוא כל כך חדש שאפילו לא הספיקו לעדכן אותו באתר, אז אנסה לתאר אותו מהזיכרון. יש בו, נוסף לעגבניות והמלפפונים גם טחינה, פטרוזיליה, מעט קרוטונים, ביצה קשה מגוררת וגרגירי חומוס שלמים.

ובעצם יש עוד סלט שאכלתי פעם באספרסו בר ואהבתי, אם כי הוא ממש לא מומלץ לדיאטה. נדמה לי שהוא די דומה לסלט הירושלמי של ארומה, אלא שיש בו כמות הרבה יותר גדולה של קרוטונים, ואלה כידוע הם קוביות של קלוריות.

פורסם במקור בבלוג “עניינימים

יריב חבוט תוהה לגבי המודעות של פז’ו 107:

פיג’ו 107 עולה על שלטי החוצות כשהיא מוגשת לציבור כרכב התל אביבי האולטימטיבי. עם אורך של 3.43 מטרים, היא הופכת להיות המכונית הקצרה ביותר אחרי הסמארט. [...] הרעיון להכניס את המכונית לתוך שמות הרחובות התל אביביים המוכרים הוא יפה, אבל הביצוע כושל. אם צריך להזיז את האותיות זו מזו כדי להכניס את הפיג’ו, זה אומר שאין לה מקום בכל מקום.

מודעת קרליבך של פז'ו 107.מתוך הבלוג של יריב חבוט

מודעת הירקון של פז'ו 107. מתוך הבלוג של יריב חבוט

פורסם במקור ב”חדר 404