הגנב שהוריד את הסמל מאופנוע ההארלי, הקורבן שלך רוצה להגיד לך משהו, אז הוא הדפיס את זה על שלט ענק ותלה על המרפסת שלו בתל אביב. צילום: דגנית, בת דודה של יאיר קלדור (השם והטלפון שבשלט טושטשו):


פורסם במקור בבלוג “חדר 404“
איך מונעת עיריית תל אביב ממבקרים בנמל תל אביב להחליק על דק העץ שנרטב מרסס הים?
1) היא מרצפת את הנמל בעץ מחוספס, שמספק אחיזה טובה גם כשהוא רטוב.
2) היא מרצפת את הנמל בעץ חלק שמבטיח החלקה, ושמה עליו שלט “זהירות, כסת”ח”.
התשובה היא 2:

פורסם במקור בבלוג “חדר 404“
את בוקר יום שישי המהביל הזה ביליתי בפארק הירקון בצפייה במשחק הבייסבול בין נבחרות ארה”ב וקנדה במסגרת המכביה. זאת היתה חוויה מרנינת נפש, ואני ממליצה למי שיכול לקפוץ לשם בימים ראשון, שני ושלישי, לא להתעצל ולעשות כן (תוצאות, סטטיסטיקות וזמנים תוכלו למצוא פה).
מדובר בקבוצות נוער שרוב השחקנים בהן הם ציפלונים שיותר סביר שבבגרותם ימצאו את פרנסתם בגולדמן-זאקס ולא בניו יורק ינקיז. השמות, כצפוי, הם על ציר גרין, פריד ופולק, אבל היה גם ריברה אחד, שגרם לנו להרים גבה, אבל אחרי שראינו אותו משחק הנחנו שבמקור הוא בטח היה ריברמן.
אבל גם אם לא מדובר ברמה של ה-MLB, מבחינת להט המשחק ולהט האוהדים זה נראה כאילו מדובר לפחות במשחק השביעי בוורלד סיריז. בחמשת האינינגס של המשחק היו מכות בין שחקנים, ושניהם הורחקו, אחד המאמנים האמריקאים שהורחק בגלל השגות על גניבת בסיס. הוא ירד מהספסל, עלה ליציע ושם כמעט הלך מכות עם אוהד קנדי. אוהדת אמריקאית אחת גורשה מהיציע הקנדי על ידי אוהדת אחרת ששלחה אותה לאיפה שהיא תהיה רצויה ואוהד אמריקאי צעק על השופט שהוא לא יודע את החוקים. כולנו יהודים? הצחקתם את האוהדים שהיו שם.
בקיצור, שמחה גדולה. במשחק, אגב, אין לוח תוצאות, ולכן תסתפקו בידיעה שנגמר 13-1 או 14-1 לאמריקאים. ועכשיו קבלו קצת תמונות מהאירוע (צילומים: מיכאל זילברמן):
פורסם במקור בבלוג “עניינימים“
אני לא יודע מה עובר על הפשקווילערים החרדים בזמן האחרון, אבל האינטרנט ממש ממש מפריע להם. עד כדי כך שהם טרחו למצוא שהוא שווה בגימטריה ל”סרטן”. אם כותבים אותו בלי יו”ד. ואם אתם מאמינים להבלי הבאבא-בובה הללו. אגב, מה גרם לסרטן לפני שהיה אינטרנט? שליחנו לבני ברק, מיכאל זילברמן, צילם:

גם הרב עובדיה יוסף גויס לקמפיין:

והנה אחד בירושלים:

ובבני ברק:


על אחד הכסאות הבודדים באמצע כתוב שהוא שמור לעיוור עם כלב נחייה, למרות שכולם יודעים שעוורים תמיד יושבים מקדימה.
באוטובוסים של דן יש גם את ההמצאה הגאונית של מושב וחצי. במקור זה כנראה נועד לאמא וילד, אבל ראיתי לא פעם ולא פעמיים אנשים שלא מבינים את זה ויושבים בחצי מושב הפנוי בצפיפות מאוד גדולה, למורת רוחו של מי שישב שם קודם.
והשיא הוא התכנון הפנימי של קו 68. לא ברור מי הגאון שתכנן את האוטובוס הזה, אבל הוא מצליח להיות מלא כבר כשיש בו 10 אנשים וכמות המושבים שבו נגד כיוון הנסיעה הוא עצום.
חוץ מזה מעצבנים אותי גם פעמוני דלת שמצלצלים חלש או מוארים חלש.

פורסם במקור בבלוג “עניינימים“
פיתה כלבתי האהובה ואני הולכים לגן מאיר בקינג ג’ורג’, יש שם מתחם בו הכלבים רצים חופשי ובני האדם ברצועה. אני כותב תסריטים והיא פוגשת חברים.
עם הלפטופ אני מתחבר לוויירלס של השכנים שלא מצפינים את האינטרנט. יש שם מישהו עם מודעות עצמית:

פורסם במקור בבלוג “חדר 404“