חברים נכבדים,
אתחיל מהסוף: הפוסט הזה נועד לשכנע אתכם להשקיע 100 שקל תמורת אחוזים בפרוייקט אמנותי מבית היוצר של עדו פלוק.
מדובר בסרט קולנוע באורך מלא בשם “אף פעם לא מאוחר מדי” שצילומיו מתחילים כבר בחודש הבא (נובמבר). הסרט מתוקצב בתקציב של 100,000 ש”ח. חצי מהסכום, 50,000 ש”ח, כבר גויס. עתה מתחיל הקרב המאסף על החצי השני. כל מה שאנחנו צריכים זה 500 מכם, שירתמו למשימה וישקיעו 100 שקל בסרט. כל משקיע יקבל שותפות ברווחי הסרט בהתאמה לאחוז הסכום אותו השקיע מהתקציב הכולל.
בתחתית המייל תמצאו הוראות פשוטות להעברת הסכום וקבלת האחוז שלכם בסרט. כולי תקווה שאחרי שתשקיעו את ה-100 שלכם, תעבירו גם לחבריכם שישקיעו את ה-100 שלהם, וכך עד שנגיע לאותם 50,000 ש”ח הדרושים לתקציב.
ועכשיו לפרטים:
עדו פלוק הוא מהאנשים המוכשרים ביותר שאני מכיר. הוא בוגר מצטיין של הפקולטה לקולנוע של אוניברסיטת ניו יורק, זוכה פרס הבמאי הצעיר של פסטיבל ירושלים, אבל להעמיד את כישוריו על מצוינות אקדמית יהיה מעליב. לכן לא אספר על הפרסים הרבים בהם זכה. במהלך השנים הארוכות בהן עבדתי איתו, הזדמן לי להתענג על כישוריו כבמאי, כותב, הומוריסטיקן, אסתטיקן, רעיונאי ואיש מנהלה המדקדק בקטנות כבגדולות.
בעוד כחודש יתחיל לצלם את סרט הביכורים שלו, “אף פעם לא מאוחר”. עדו כתב את התסריט במהלך השנתיים האחרונות, וכדי לשמור על תנופה ורלוונטיות החליט ללכת על מסלול עוקף ייבוש קרנות ולעשות את הסרט לבד. התקציב הרזה של הסרט, בו כולם עובדים בהתנדבות, הוא מאה אלף שקלים. חמישים מתוכם הוא הצליח לגייס. אחר החמישים הנותרים הוא תר בחוסר הצלחה מזה זמן מה.
50 אלף שקלים הם סכום גדול מאוד עבור אדם בודד, אבל סכום זניח עבור קהילה בת 500 איש. כל תורם לסרט יהפוך לשותף זוטר בפרויקט ובבוא היום, כשהסרט יהפוך לקלאסיקה, נהפוך כולנו למיליונרים.
שכנעתי אתכם? העבירו 100 מרשרשים באמצעות כרטיס אשראי או חשבון פייפאל. פשוט לחצו על הלינק. או שפשוט תיצרו קשר עם עדו, ותאמו מסירה בטלפון 054-4628726, ובמייל idofluk@gmail.com
עדיין לא משוכנעים? רוצים לדעת עוד על הפרוייקט? בבקשה:
“אף פעם לא מאוחר מדי” הוא סרט מסע עלילתי המתרחש בישראל ומספר את סיפורו של הרצל. הרצל גדל בישראל, התגייס לתותחנים, ונסע לדרום אמריקה. חודשים הפכו לשנה, ושנה הפכה לשנתיים ושלוש. כשהודיעו לו שאביו נפטר, החליט הרצל לא לחזור. הוא פתח מסעדה, קנה אופנוע, וחי עם חברה אוסטרלית בכפר קטן ושקט בצ’ילה. כשעסקיו השתבשו, והאוסטרלית החליטה לחזור לאוסטרליה, הבין הרצל שגם הוא צריך לחזור הביתה, לישראל. מאז ביקר בפעם האחרונה בארץ עברו שמונה שנים. הוא חוזר לארץ לגור עם אמא שלו ומוצא עבודה מזדמנת: חמוש בדלי של דבק וערימת פוסטרים מטעם קבלן מודעות של חברת “תכשיטי גלבוע”, הוא ייסע בכל ישראל, מצפון ועד דרום , וידביק בכל פינה מודעות מבריקות עליהן יפיפייה עטויה בזהב ויהלומים, מחייכת חיוך ממיס, ומעליה מתנוססת הסיסמה “אף פעם לא מאוחר מדי”.
מסעו של הרצל לוקח אותו מקרית שמונה ועד אילת, דרך תחנות מרכזיות ושיכוני עולים, סמטאות בירושלים, טרמפיאדות בצפת, וקניונים באשקלון. זאת הזדמנות בשבילו לראות את הארץ שעזב לפני שנים, הארץ ממנה ברח, אותה ניסה לשכוח. זו גם הזדמנות להיזכר בעבר: את המסע הוא עורך במכונית הישנה של אביו. את פס הקול למסע שלו מספקת ערימת קסטות מאובקות שאביו אהב לשמוע בטיולים משפחתיים: שירי להקות צבאיות, החלונות הגבוהים, אריק לביא, חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין, אושיק לוי. המסע שעורך הרצל בארץ, מפגיש בין האידאלים הארץ ישראליים, הציוניים, של דור הצברים הראשון, והמציאות האסקפיסטית, השבורה, של ילדיהם.
עוד פרטים על יוצר הסרט אמרתם? בבקשה:
עדו פלוק הוא במאי ותסריטאי, בוגר החוג לקולנוע של NYU. ב-1999 זכה סרטו הקצר, “ברוך הבא לתל אביב”, בפרס הבמאי הצעיר בפסטיבל ירושלים. מאז ביים שלל סרטים קצרים, פרומואים, עבודות לטלוויזיה (בין השאר עבור MTVאמריקה, ו (HBO-ווידאו קליפים, וכן עבד כעורך ומפתח תסריטים בחברות ההפקה העצמאיות Framework Pictures ו-Damage Control, בניו יורק. ב-2005 זכה סרטו “Cooking for Richard” בפרס האחים וורנר (Warner Bros.) לסרט הקצר ובפרס הדרמה בפסטיבל רוד איילנד. הסרט קצר שבחים, בין השאר מאת ז’אן מישל פרודון, מבקר הקולנוע של מגזין הקולנוע הצרפתי “מחברות קולנוע”, ובעקבותיו, ב-2006 נבחר פלוק ע”י ארגון הקולנוע הגרמני כאחד מ-12 הקולנוענים הצעירים המבטיחים בעולם. עוד פרטים אפשר למצוא באתר www.idofluk.com
עדיין לא משוכנעים? רוצים לקבל עוד פרטים? פנו אל idofluk@gmail.com ותיענו.
לחיי המיליון הראשון, ותעבירו הלאה
נ.ב.
אתם מוזמנים לעקוב אחר המהלך לגיוס כסף לסרט בעזרת הקהילה בדף הפייסבוק.
