עירוניה

• פורסם בתאריך:February 16, 2010
• תגובות:2 תגובות
• נושאים:בני ברק, גרפיטי, פרסום, רמת גן, שלטים

מיכאל זילברמן מהבלוג GraffiTLV כתב בעבר על המאבק נגד הגרפיטי:

גרפיטי לא גורם לשינוי, ואנשים לא מתחילים לפעול בגלל כתובת שמעצבנת אותם. בדיוק כמו שצבע לבן על הקירות ימחק את הכתובות הללו, אך לא את הדעות של יוצריהן. פעולה ספוראדית של מחיקה חד פעמית תגרום לדעתי לתוצאה הפוכה: קיר לבן, צבוע ונקי מכתובות, שווה הרבה בתל אביב, וכמו כל פיסת נדל”ן משובחת בעיר הזו הוא לא ישאר בשממנו לאורך זמן. אני מכיר קירות באזור היכל התרבות שבכל שבוע הם נצבעים, ובכל שבוע כתובות חדשות מופיעות עליהם. הפעולה הזו בסך הכל תכין את הקרקע לכתובות הבאות.

מה כן עושים נגד הכתובות הללו? מגחיכים אותן ורותמים אותן לצרכינו: עושים להן Graffiti Busting. עזבו מילים גדולות וסיסמאות חסרון תוכן כמו חינוך לשוויון, סובלנות דתית, קבלת השונה וחופש הדעה. כש”הרב כהנא צדק” הפך ל”פרנץ קפקא צדק” זה היה הרבה יותר מצחיק, והעמיד את מבצעי הגרפיטי המקורי באור מגוחך. כך היה גם כש”ישוחררו סרבני המצפון” שינה משמעות והפך ל”לא ישוחררו סרבני המצפון”, שמיד הפך בחזרה ל”הלואי ישוחררו סרבני המצפון”.

קלרדומה הרחיבה את העצה לשיבוש מודעות. היא נתקלה בשיבוש כזה בבני-ברק-רמת-גן, שבו נמחקים פניהם וגופיהן של נשים, וסיימה עבור המוחקים את העבודה: לא עוד קשקוש גרפיטי שחור וחסר משמעות, אלא בורקות מכסות גוף ופנים, ממש כמו באפגניסטן.

לפני:

אחרי:

והיא מספרת:

[...] ניגשו אלי שני בחורים חובשי כיפות, כאשר רק אחד מהם דיבר. הוא שאל מה אני עושה, אמרתי שאני מוחקת את הנשים. [...] הוא שמח, אמר שאני חוסכת להם עבודה, ושיש גם שלט בהמשך, אז אם מתחשק לי אני יכולה ללכת גם לשם.

הוא שאל כמה שלטים כבר עשיתי ואיפה. [...] אמרתי שזה גבול רמת גן, הוא אמר שהשלט שייך לעריית בני ברק. שהערייה סיכמה עם חברת חוצות זהב שלא יציגו נשים בבני ברק. ואז הוא גילה לי שהם אלו שתולים את השלטים. אתם מבינים מה אני אומרת? הבחורים שתולים את שלטי החוצות מטעם חוצות זהב, הם אלו שמוחקים את פני הנשים בעת תליית השלט! שזה דיי חכם, כי זה לא מעורר חדש, הם במילא מתעסקים עם תליית השלט, ומיד לאחר שסיימו לתלות אותו הם מוחקים את הנשים עם ספריי וממשיכים לשלט הבא.

• פורסם בתאריך:December 4, 2009
• תגובות:4 תגובות
• נושאים:אינטרנט, גרפיטי, ישראל, פייסבוק, תל אביב יפו

באזור לב העיר ושוק הכרמל קלטתי סטטוסים מצחיקים של פייסבוק מודבקים לקירות.

אצל מיה בוים, מעצבת גרפית תל אביבית, מצאתי עוד כמה גרסאות.

• באווירה דומה: נאומים מפורסמים באמצעות טוויטר

• פורסם בתאריך:September 23, 2009
• תגובות:לא נכתבו תגובות
• נושאים:גרפיטי, שלטים, תל אביב יפו

אנשי העיר מקיימים דיאלוג בלתי פוסק בינם לבין עצמם ובינם לבין העיר. מלבד הקולות יש בהידברות הזאת אוסף של תמונות, קריאות, הודעות, התראות, הרגעות, המלצות וטקסטים לא סדורים.

כל מה שצריך זה להקשיב ולהתבונן.

תל-אביב 2009, שלהי הקיץ.

תקליקו על התמונות (היכן שאפשר)

עמי בן בסט הוא מנהל startupseeds.com וגם בלוגר ותיק. הפוסט פורסם במקור בבלוגו “קצה“

• פורסם בתאריך:May 25, 2009
• תגובות:לא נכתבו תגובות
• נושאים:גרפיטי, ישראל, שיבוש, תל אביב יפו

תנועת קול אחר, תנועה עם אג’נדה מצויינת של הידברות בין שכנים באזור עוטף עזה, החליטה להלחם בגזענות ובשנאה בחברה הישראלית ע”י שימוש בצבע ומחיקת גרפיטי גזעני הקורא לרצח, שנאת האחר והסתה ברחבי הארץ. מעבר לכל הסיסמאות הצדקניות, הפעולה הזו תתרום להקטנת השנאה בערך כמו שפרוייקט צביעת הבתים מבחוץ (הידוע כתוכנית שיקום שכונות ז”ל), אכן תרם לשיקום שכונות העוני ברחבי הארץ, והפך את שכונת ג’סי כהן בחולון לשכונת פאר.

אני מאד אוהב גרפיטי, מתעד אותו, אני בקשר עם אנשים המרססים גרפיטי בתל אביב ובשנים האחרונות צילמתי יותר מאלף כתובות גרפיטי בתל אביב, שבתוכן לא מעט כתובות פוליטיות. חלקן קראו לפעולה מימין ומשמאל, כל צד באג’נדה הפוליטית הלגיטימית שלו, וחלק לא מבוטל מתוכן היו כתובות של שנאה לאומנית, הסתה לרצח, הומופוביה וקריאה לאלימות. הקולות הללו, וזאת נוכחתי בלא מעט מקרים, שייכים לשני צדי המתרס באופן שווה.

כשתחשבו על הסתה לרצח, הימין על שפע גרורותיו יהיה הקנדידט הטבעי לריסוס כתובות מעין אלו, והוא אכן לא מכזיב עם כתובות כמו “מי שרצח את ר(ע)בין צדק”, “ערבים החוצה”, “הגירה זה רע”, ועוד ממיטב הסיסמאות החביבות על הליברמנים.

ובשמאל? כל הסובלנות, אהבת האדם באשר הוא אדם והפלורליזם המחשבתי, כולם נעלמים כשאפשר להתאחד סביב אויב, שהרי גם בשמאל אי אפשר לאהוב כל הזמן. כתובות כמו “מתנחל מחברון? הלוואי שתמות”, עם ציור של מטרת ירי, או “הרגתי מג”בניק ועכשיו אני מאושר” מייצגות נאמנה את קיצוני השמאל, וגם הן תורמות לשנאה ולקיטוב.

גרפיטי לא גורם לשינוי, ואנשים לא מתחילים לפעול בגלל כתובת שמעצבנת אותם. בדיוק כמו שצבע לבן על הקירות ימחק את הכתובות הללו, אך לא את הדעות של יוצריהן. פעולה ספוראדית של מחיקה חד פעמית תגרום לדעתי לתוצאה הפוכה: קיר לבן, צבוע ונקי מכתובות, שווה הרבה בתל אביב, וכמו כל פיסת נדל”ן משובחת בעיר הזו הוא לא ישאר בשממנו לאורך זמן. אני מכיר קירות באזור היכל התרבות שבכל שבוע הם נצבעים, ובכל שבוע כתובות חדשות מופיעות עליהם. הפעולה הזו בסך הכל תכין את הקרקע לכתובות הבאות.

מה כן עושים נגד הכתובות הללו? מגחיכים אותן ורותמים אותן לצרכינו: עושים להן Graffiti Busting. עזבו מילים גדולות וסיסמאות חסרון תוכן כמו חינוך לשוויון, סובלנות דתית, קבלת השונה וחופש הדעה. כש”הרב כהנא צדק” הפך ל”פרנץ קפקא צדק” זה היה הרבה יותר מצחיק, והעמיד את מבצעי הגרפיטי המקורי באור מגוחך. כך היה גם כש”ישוחררו סרבני המצפון” שינה משמעות והפך ל”לא ישוחררו סרבני המצפון”, שמיד הפך בחזרה ל”הלואי ישוחררו סרבני המצפון”.

רססו, הביעו את דעתכם, שנו כתובות, ואם כבר אתם עושים את זה, צלמו ושלחו לי ל-GraffiTLV.

מיכאל זילברמן הוא המייסד והעורך הראשון של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב. הפוסט פורסם במקור בבלוג “חדר 404“